תקציר: לב הרעיון הציוני הוא להיות נפעם ומודרך על ידי חלום אינסופי. וכאן, את מי שיש לו חלום שבאמת מפעיל אותו, הפכו ל״משיחי״. בדרך הזו - שממוקדת רק בניהול טכני חסר חזון עליון - אין עתיד ואין רוממות רוח למדינת ישראל. אם תרצו, זה בסיס משבר חוסר האמון במנהיגים ובמוסדות, שכל רצונם לנהוג את המדינה.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

בימים אלה של אביב 2025 - כשהפלונטר החברתי בישראל בעיצומו - אין עדיין כל יכולת לזהות פוטנציאל מנהיגותי, שמתחיל לגבש דרך פוליטית מדינית, שיכולה לחולל שינוי. אני לדוגמה לא אתן תמיכתי למי שלא אוכל לבטוח בו בסוגיית ההתיישבות בארץ ישראל. לא אתן תמיכתי למי שגאולת ישראל כחזון עליון לא מוביל את קבלת החלטות שלו.

זה היה מקור הסמכות המנהיגותית של בן גוריון, שבכל צומת החלטה פעל על פי המצפן הציוני בהגדרת מטרת הציונות: ״גאולתו השלמה של עם ישראל בארץ אבותיו, קיבוץ גלויות, קוממיות לאומית״. בעבורי ובעבור רבים - לא רק מהציונות הדתית, הכל מתכנס לשאלה הזו, כולל האמון במערכת המשפט ובשב״כ.

לא די לנו ב'מנהל תקין' וב'שלטון החוק'. יש לנו ענין בחזון נשגב פי כמה: גאולת ישראל, כפי שניסח זאת בן גוריון בסיום מגילת העצמאות: ״שאיפת הדורות לגאולת ישראל״. החזון הזה הוא תכלית העל - כל היתר גם המדינה עצמה הם רק אמצעים למען המטרה העליונה. בכך טמון יסוד תפיסת הממלכתיות של בן גוריון - בנאמנות ההנהגה ומשרתי הציבור לחזון הנצחי של גאולת עם ישראל.

״אם אשכחך ירושלים!״

באחד מהימים הקשים של מלחמת העצמאות, ב- 6 אפריל 1948 לאחר נפילת שיירת נבי דניאל ושיירת יחיעם, כשהנגב נצור וכשירושלים במצור - הסביר בן גוריון לוועד הפועל הציוני - הקבינט של ימי טרום מדינה - מדוע החליט למקד במלחמה מאמץ עיקרי לירושלים, על אף התנגדות המטה הכללי. הוא אומר שם את המילים: ״השבועה ההיא על נהרות בבל מחייבת היום כבימים ההם אחרת לא נהיה ראויים לשם עם ישראל״. ״השבועה ההיא״ היא כמובן ״אם אשכחך ירושלים..״. כולם הבינו על מה הוא מדבר. זו לא הייתה הנמקה מהשדה הביטחוני המקצועי.

בחודש יוני כשחזית ירושלים מתייצבת לאחר קרבות קשים, מסביר בן גוריון ביומנו את רוח ההקרבה שהובילה את הלוחמים בקרבות ירושלים ופריצת הדרך לירושלים: ״ללא ספק, הייתה זו רוח הנאמנות הגדולה לשבועה היא״. הוא לא עשה מחקר מדעי מה הניע את הלוחמים הוא תיאר אותה כפי שהיה נכון להבין אותה בעיניו. זו הדרך היחידה להנהיג את עם ישראל גם כיום. לא סדרני חוק ומשפט יביאו לנו הנהגה כזו.

״השבועה ההיא על נהרות בבל״ רק מי שנאמן לשבועה הזו ראוי להנהיג את עם ישראל. ״טובת הממלכה״ לכשעצמה זה לא חזון אין סופי. טובת הממלכה חייבת להיות נמשכת אחר חלום גדול הרבה מעבר למנהיגים שמתגאים ש״באים לעבוד בשבילנו״. לא מספיק רק לנהל את הדרוש ניהול ויש כמובן המון מטלות מחייבות ניהול.

זה לב הרעיון הציוני - להיות נפעם ומודרך על ידי חלום אין סופי . וכאן את מי שיש לו חלום שבאמת מפעיל אותו הפכו ל״משיחי״.
בדרך הזו שממוקדת רק בניהול אין עתיד ואין רוממות רוח למדינת ישראל.

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'] [לאוסף המאמרים על שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על המושג: 'ממלכתיות'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות';
• אוסף המאמרים על שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: חזון לאומי, המצפן של מדינה.
• אוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), ממלכתיות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 13/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• פנחס יחזקאלי (2019), שינוי ארגוני ושינוי בכלל באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2013), חזון לאומי, המצפן של מדינה, ייצור ידע, 30/5/13.
• פנחס יחזקאלי (2025), על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.